קארמה

סיפור קארמה... מאז ומתמיד לירדן יש קיבה קלה וכל דבר קטן גורם לה להקיא - ביס אחד יותר מידי, קפיצה לא נכונה, בכי  או שיעול בקיצור סוג של בולמיה... בדרך כלל אנחנו לא עושים מזה סיפור מה גם שבדרך כלל היא מספיקה לרוץ לשרותים ואח"כ ממשיכים כרגיל. בלילות האחרונים מתקבלת אצלי ההרגשה שהיא מקיאה במיטה בכוונה כדי לקבל תשומת לב.
גם הלילה זה קרה אבל הלילה כבר לא יכולתי יותר (מצטערת פעם שלישית בתוך שבועיים לא עושה לי חשק לגלידה) ובמסגרת ה"נמאס לי ודי עם זה ולמה לא רצת לשרותיים ושורת המחץ בפעם הבאה תישני בתוך הקיא" (כן ממש...כמה פעמים אמרו לא לאיים במה שלא נקיים ) גם ציינתי לפניה שאם היא תמשיך בזה היא תזכה לביקור של ג'וקים - אלה הגדולים והחומים והמגעילים. טוב לא צריך לספר שזה כמובן גרר הסברי הרגעה שהם לא יבואו כי ניקיתי הכל אבל!!! בפעם הבאה היא חייבת לרוץ לשרותים וזה כמובן גרר הבטחות מצידה שהיא תרוץ. ואז ההיסטריה נגמרה ואני הלכתי למקלחת. וכשיצאתי כולי נקיה ושמחה (לא כיף לנקות קיא!) עבר לו לאיטו ממש מולי ג'וק גדול חום ומגעיל! כמה שאני שונאת אותם. הם מעבירים בי רעד בכל הגוף ובדרך כלל גם גורמים לי להפיק צלילים וצרחות שלא היו מביישים אף תרנגולת במשחטה ואז כמובן המושיע שלי מגיע עם נעל ופותר את הבעיה (ויסלחו לי צער בעלי חיים אבל יש חיים שלא צר לי עליהם) רק שהפעם אבי לא היה בבית והייתי צריכה לטפל בו בעצמי...איחס! ועל זה נאמר what goes around came around.


ועד לפעם הבאה נשיקות לכולם

ורדית